כשהאביב מגיע ואתו פריחה חדשה בשלל צבעים. הטבע אוהב צבעים ועושה בהם שימוש בכדי להשיג מטרות שונות כמו פיתוי, תשומת לב והרתעה, וכך גם אנחנו. לכולם ברור שמוצר שנראה משעמם לא יימכר ולכן אנו עושים מאמץ רב בעיצוב ושילוב צבעים אופטימאלי שיציג את המסר הנכון.
עם זאת, חומרי גלם פלסטיים הינם בעלי צבעים טבעיים די ניטראליים, לדוגמה:
הצבע הטבעי של פוליקרבונט, אקריל ופוליסטירן הוא שקוף.
הצבע הטבעי של פוליפרופילן, פוליאתילן, אצטל וניילון הוא לבן חלבי,
ו ABS הוא צהבהב.
אבל למרות שהצבע הטבעי של החומרים הפלסטיים הוא נייטראלי,
יש הרבה חלקי פלסטיק שנמצאים סביבנו שצבועים בצבעים שונים.
איך מוסיפים צבע למוצר?
יש כמה שיטות, אלה שתיים מהן:
1. צביעה לאחר היצור
מתאים יותר לחומרים מסוימים כמו ABS, PC.
ניתן לבצע ע”י התזה או ע”י electro plating למשל.
יתרונות:
ניתן להגיע לצבעים מטליים וציפוי ניקל.
ניתן ליצור אפקט גומי.
הצביעה מעלימה פגעים שנובעים מהזרקה לא מושלמת כמו סימני זרימה, וצבע לא אחיד של החלק המוזרק.
חסרונות:
תהליך יקר - צורך כח אדם וחומרים יקרים.
משך הצביעה ותהליכי הייבוש מאריכים את מועד האספקה.
יש חומרים שצבעים לא נדבקים אליהם, וכדי לצבוע אותם יש צורך בטיפול מקדים על פני המשטח, למשל מריחת חומר מקשר - מוסיף זמן ועלות.
2. צביעת החומר לפני שהוא מוזרק לתבנית
שיטה זו מתחלקת לשתי שיטות עיקריות:
א. צביעת חומר הגלם בשלב יצור החומר, ואז הכנסתו למכונת ההזרקה כשהוא כבר צבוע.
צביעה כזו מתבצעת אצל יצרן חומר הגלם (הקומפאונדר). בתהליך זה מכניסים חומר גלם וצבע באחוזים בודדים למכשיר שמערבב חומרים (אקסטרודר), בו הרכיבים מחוממים מותכים ואז מתערבבים.
לאחר הערבוב התערובת יוצאת מהאקסטרודר בצורת מוטות דקים - כמו ספגטי. בהמשך, המוטות נקצצים, והופכים לפתיתי חומר הגלם הנקראים קומפאונד, שבהמשך מועבר לתהליך היצור במכונת ההזרקה.
יתרונות:
גימור – ערבוב מעולה של החומר והצבע, וכתוצאה מכך הצביעה מאוד אחידה.
פשטות בשימוש – שלב היצור במכונת ההזרקה פשוט.
חסרונות:
עלות – כשכמות הקומפאונד המיוצר קטנה, עלות היצור גבוהה וזאת מכיוון שעלויות ה setup לייצור הקומפאונד מתחלקות על מעט חומר.
זמן – זהו עוד תהליך שמאריך את זמן האספקה.
ב. צביעת החומר בתהליך ההזרקה
גם לצביעה מסוג זה יש כמה שיטות, שהעיקרון בכולן הוא ערבוב החומר גלם עם אחוזים בודדים של צבע לפני שהחומר נכנס לצילינדר של מכונת ההזרקה.
בתוך הצילינדר החומרים מותכים, מתערבבים ואז מוזרקים בלחץ לתוך התבנית.
השיטות המקובלות הן:
אבקות (Holcobatch) – בשיטה זו מערבבים את החומר עם אבקת פיגמנט מאוד מרוכז, שמצפה את גרגרי הפלסטיק לפני שהם נכנסים לצילינדר.
גרגרי פלסטיק עם ריכוז גבוה של פיגמנטים (Masterbatch) – במקרה הזה חשוב שחומר הגלם המהווה בסיס ל Masterbatch שנקרא Carrier, יתאים לחומר הגלם אותו צובעים כדי שלא יפגעו התכונות של החומר הסופי.
לסיכום השיטות לצביעת פלסטיק
בחירת שיטת הצביעה תלויה בתוצאה שרוצים לקבל,
בתמחור הנכון עבור המוצר,
במה שמקובל בתחומים או בשווקים מסוימים,
ובפרמטרים רבים נוספים.
רוצים עזרה במציאת פתרון צביעת המוצר הנכון ביותר עבורכם?
צרו קשר ונסייע לכם. מחוייבים להצלחת הפרוייקט הבא שלך! בועז זר וצוות פלסטומולד.